הפעם אני רוצה לחלוק איתכם נושא שיקר וחשוב לליבי.
השפעת שעות העבודה הארוכות על מערכת היחסים שלנו עם הילדים. אצלי העומס בעבודה בא בגלים, בהתאם לעונות השנה ומשפיע בצורה ישירה על הזמן בילוי שלי עם הילדים.
בואו נהייה אמיתיים…בתקופות של עומס וימים ארוכים לא תמיד יש מצברים מלאים להתעסקות עם הילדים וגם אנחנו רוצים את המנוחה שלנו.. וזה בסדר גמור וחשוב לקבל את זה כחלק מהזרימה של החיים ולקבל את רגשות האשם שנוצרים באהבה.
יחד עם זאת, שמתי לב שמה שהילד באמת מעריך-זקוק-רוצה זה זמן איתך!
מתנות חומריות הן משניות לעומת זמן איכות ביחד, גם אם זה משחק קופסא בחדר.
כלומר הילד, כמו כולנו, מעריך וזוכר יותר חוויות והרגשות שגרמת לו להרגיש, הרבה יותר מכל בובת ספיידרמן או הלו קיטי…
נכון.. בטח תגידו ״ברור. מה החידוש פה?״ אבל כמה מיכם באמת ראו את ההשפעה של זה? ראו את הדרישה/הבקשה של הילד? כמה מיכם פתרו את זה בצעצוע חדש?
מודה ומתוודה…
View original post 172 מילים נוספות
